כאב בחזה הוא אחד התסמינים השכיחים ביותר שמביאים אנשים בבהילות לחדר המיון. התחושה הלא נעימה הזו מייד מעלה את השאלה המלחיצה: האם מדובר בהתקף לב? כדי לקבל תשובה מוסמכת וחד משמעית, הצוות הרפואי מבצע סדרה של בדיקות מהירות ומדויקות. אם תהיתם מה בדיוק קורה ברגעים האלה שבין הלחץ בחזה לבין הודעת ההרגעה של הרופא, הינה כל מה שחשוב לדעת על איך שוללים התקף לב.
מה קורה בגוף בזמן התקף לב?
התקף לב מתרחש כשאחד מהעורקים שמספקים דם ללב נחסם. כתוצאה מכך, שריר הלב מפסיק לקבל חמצן, והתאים שלו מתחילים לספוג נזק תוך דקות ספורות. הסיבה הנפוצה ביותר לכך היא הצטברות של משקעי שומן בדופן העורק שמתפרקים ויוצרים קריש דם שמפריע לזרימה התקינה. התסמין הקלאסי הוא תחושת לחץ כבד במרכז החזה שעשויה להקרין לזרוע שמאל, לצוואר, ללסת או לגב. יחד עם זאת, לא כולם חווים את האירוע בצורה הזו. אצל חלק מהאנשים מופיעים תסמינים אחרים כמו קוצר נשימה, בחילה, הזעה קרה או עייפות פתאומית, ולפעמים אפילו אין כאב בחזה כלל. נשים ואנשים שמתמודדים עם סוכרת נוטים להציג תסמינים מגוונים עוד יותר, ולכן כל תחושה חריגה שמופיעה פתאום דורשת בדיקה.
למה חייבים לבצע בדיקות לשלילת התקף לב?
כאב בחזה יכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות. הוא יכול להיגרם בגלל צרבת, מתח בשרירים, התקף חרדה ואפילו דלקת מקומית. מכיוון שמבחינת התחושה האישית המצבים האלה מורגשים לעיתים קרובות באופן זהה לחלוטין, לא ניתן להסתמך על תיאור הכאב בלבד. בדיקות אובייקטיביות הן הדרך היחידה להבדיל בין סיבה שפירה וקלה לבין אירוע רפואי חריף.
אילו בדיקות עושים כדי לשלול התקף לב?
- בדיקת אק"ג (ECG): זוהי הבדיקה הראשונה שמבוצעת, לרוב תוך דקות ספורות מההגעה למיון. הבדיקה מודדת את הפעילות החשמלית של הלב בעזרת אלקטרודות שמוצמדות לעור. שינויים מסוימים בגרף מאפשרים להתרשם מקיומה של חסימה, אבל אק"ג תקין לחלוטין לא מספיק כדי לשלול התקף לב בשלבים המוקדמים שלו.
- בדיקת דם לזיהוי טרופונין: כשתאי שריר הלב נפגעים, הם משחררים לזרם הדם חלבון בשם טרופונין. בדיקת הדם בודקת את הרמה שלו, והיא מבוצעת שוב כעבור מספר שעות כדי לזהות מגמת עלייה. שילוב של אק"ג תקין ורמת טרופונין תקינה בשתי מדידות הוא המפתח העיקרי לשלילת האירוע.
- אקו לב: בדיקת אולטרסאונד שמציגה בזמן אמת את אופן התכווצות הלב. אם מתגלה אזור בדופן הלב שלא זז כראוי, זה כנראה סימן לפגיעה באספקת הדם.
- צילום חזה: הבדיקה הזו לא מאבחנת את ההתקף עצמו, אבל היא מסייעת לשלול גורמים אחרים לכאב, כמו דלקת ריאות או הצטברות נוזלים.
- צנתור אבחנתי: כשהבדיקות הראשוניות מעלות חשד גבוה, הרופאים ימליצו על פרוצדורה של צנתור לב כדי לבחון מקרוב את מצב כלי הדם, ובמקרה הצורך לפתוח חסימה שנמצאה באופן מיידי.
מה קורה ברגע שהתוצאות מגיעות?
כשהאק"ג תקין ורמות הטרופונין נשארות בטווח הנורמה לאורך זמן, הצוות מבין שהלב בטוח ומתחיל לחפש את המקור האחר לתסמינים. המטופל משוחרר הביתה עם הנחיות להמשך בירור לפי הצורך. מנגד, אם הבדיקות מציגות מציאות שונה, הצוות הרפואי פועל במהירות: ניתנות תרופות מתאימות להרחבת כלי הדם ולמניעת קרישים, והמטופל מועבר לטיפול ייעודי להסרת החסימה.
לסיכום
פנייה מהירה לחדר המיון בזמן הופעת תסמינים חריגים היא הצעד הנכון והאחראי ביותר שתוכלו לעשות בשביל הבריאות שלכם. גם אם בסופו של דבר מתברר שהסיבה לכאב הייתה תמימה לחלוטין, הבירור המהיר מעניק לכם שקט נפשי ובודק שהלב שלכם נמצא בידיים הבטוחות ביותר. המודעות לבדיקות האלה עוזרת להבין את התהליך ולהגיע רגועים יותר.
שאלות נפוצות על שלילת התקף לב
איך שוללים התקף לב באופן מיידי בבית החולים?
עורכים אק"ג מייד עם ההגעה ולוקחים דם לבדיקת טרופונין. אם התוצאות תקינות והתסמינים לא מחמירים, מבצעים בדיקה חוזרת כעבור מספר שעות כדי לאמת את הממצאים.
כמה זמן לוקח התהליך?
בממוצע, שלילת התקף לב אורכת בין שלוש לשש שעות, בהתאם לזמן שחלף מתחילת התסמינים ולפרוטוקול של בית החולים.
האם אפשר להסתפק בבדיקת אק"ג בלבד?
לא. יש מצבים שבהם האירוע לא משתקף באופן מיידי בגרף החשמלי, ולכן בדיקת הדם לזיהוי טרופונין היא חלק בלתי נפרד מהתהליך.
האם ניתן לשלול התקף לב בבדיקה ביתית?
לא. מכשירים ביתיים, אפליקציות ושעונים חכמים לא מוסמכים לאבחן אירוע לבבי חריף, ואסור להתבסס עליהם במקרה של תסמינים.
מה עושים אם התוצאות הן לא חד משמעיות?
במקרים כאלה ממשיכים בהשגחה, חוזרים על בדיקות הדם ומבצעים בדיקות עזר נוספות, כי הבטיחות והזהירות קודמות לכל.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.
