איתור תחום התנדבות

קצרין

נורית אורבך- מאירוביץ: התנדבות ואמנות ומה שביניהן

27/11/2015

 

משפחתה של נורית אורבך- מאירוביץ נמנית עם הגרעין שהקים את קצרין.  יחד עם בעלה ושני ילדים רכים בשנים (מאז נוספו עוד שניים), הגיעה לקצרין ביום היווסדה ומאז שזורים חייה בחיי הישוב שהפך ברבות השנים לעיר. יחד עם בני משפחתה חוותה את חבלי הלידה של הישוב שהוקם ברמת הגולן, שבו היא מתגוררת  ופעילה עד עצם היום הזה, ובו היא גם מתנדבת במסגרת של"מ.

במשך שנים רבות שמשה נורית כמנהלת סניף קופת חולים לאומית בישוב, מה שלא הפריע לה  להמשיך וללמוד (לימודי אמנות ועל כך בהמשך), וגם להיות מעורבת  בתחום הפוליטי, במישור המקומי ובמישור הארצי – כסגנית ראש המועצה, בהתנדבות כמובן וללא שכר, וחברת מרכז הליכוד. ולצד כל אלה גם ניהלה את משק הבית וגידלה 4 ילדים.

כבר במהלך עבודתה דבק בה "חיידק ההתנדבות" והיא התנדבה למל"ח (משק לשעת חרום), תפקיד אותו היא ממשיכה למלא עד עצם היום הזה. "בנוסף – אומרת נורית – נהגתי לסייע לאנשים  בנושאים שונים. לא פעם תהיתי אם לא שגיתי בכך שלא למדתי עבודה סוציאלית ולא שימשתי כעובדת סוציאלית. אבל חלום חיי מאז ילדותי היה ונשאר לעסוק באמנות- ציור, פיסול ועיצוב תכשיטים".

את החלום הזה תוכל  נורית להגשים רק מאוחר יותר. כאשר ביקשה בנעוריה אמנות, נתקלה בהתנגדות עזה מצד ההורים, שנמקו זאת בכך שאמנות אינה מקצוע שממנו תוכל להתפרנס בעתיד. עדיף שתלך ללמוד בתיכון.

החלום הזה הוא שהניע אותה גם לצאת לגמלאות כבר בגיל 58, כדי שתוכל לעסוק במה שהיא באמת אוהבת. אך נורית לא הסתפקה בציור, בדגש על ציורי נוף ולא רק, פיסול ועיצוב תכשיטים בביתה. היא רצתה גם לשלב את פעילותה האמנותית בפעילות למען הקהילה. הסתבר, שבקצרין מתגוררים אמנים רבים שיצרו בבתיהם והציגו את עבודותיהם באופן אקראי בישוב או במקומות אחרים. "שאפתי להקים גוף של אמנים, שייצרו למען הקהילה ולא יסתגרו בדלת אמותיהם, וכך הקמתי לפני כמה שנים במסגרת המתנ"ס המקומי גוף שנקרא "יוצרים בביתם – אמני קצרין". במסגרת פעילותו של הגוף הזה, שנורית עומדת בראשו ומובילה אותו, מציגים האמנים תושבי המקום את עבודותיהם במוסדות שונים בישוב – בבית המועצה המקומית, במבואות משרד הרווחה ועוד. בנוסף, נורית ארגנה ואצרה בשנתיים האחרונות גם תערוכות רחוב. לצד האירועים הללו מלווה נורית באורח שוטף את האמנים השונים, יועצת להם ומסייעת להם בדרכים שונות.

אך בכך לא מסתיימת  פעילותה ההתנדבותית. לא מכבר נקראה לדגל על ידי רכזת המתנדבים היישובית אביבה אלבז וארגנה חלק מן האמנים המקומיים לפעילות ביום המעשים הטובים. האמנים אמצו באותו יום  גן ילדים לצרכים מיוחדים.  הגן קושט על ידם בציורי ענק, בפעמוני רוח, וציורי חיות  ששמחו את לבם של הילדים  ובני משפחתם. לא מכבר נחנך בקצרין מצפה על שמו של ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר, ובמסגרת הטקס נערכה במקום גם תערוכה של אמני הישוב, וגם הפעם אצרה אותה נורית. ולא נשכח גם את התנדבותה מאז ומתמיד במסגרת מל"ח, ואם לא די בכך -לאחרונה צורפה גם  ליחידת החילוץ של פיקוד העורף בקצרין.

ולצד כל הפעילויות הללו עדיין נותר לה גם זמן  לחלום על תכניות נוספות. "הפנטסיה שלי ושל חברי האמנים  היא להקים בישוב בית אמנים, שבו לצד עבודות של האמנים המקומיים יוצגו גם עבודות של אמנים מבחוץ. אני משגעת את כולם בעניין הזה, ואכן הולכים לעשות משהו בנדון, לא בדיוק כפי שרציתי, אבל בינתיים שיהיה". ועד אז, היא מארגנת בערבים בספריה המקומית, מפגשים עם אמנים מקומיים ואמנים מבחוץ.

"נורית היא אחראית ורצינית, מחוללת שינויים, מובילה וסוחפת אחריה את עמיתיה, היא נענית לכל קריאה בשמחה ואהבה. היא תמיד רואה לנגד עיניה את טובת הקהילה. ההתנדבות ממש תפורה עליה"- כך מתארת אותה אביבה אלבז, רכזת המתנדבים היישובית. לא פלא שנורית זכתה גם באות המתנדב בקצרין. כה לחי, נורית!

כתב: חיים פלטנר

 

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה