איתור תחום התנדבות

רחובות

דיוקן: סימה רביד (תדמור-וישליצקי): מסייעת לקשישים בתחום זכויות החולה

20/03/2017

 

 

ראיין: חיים פלטנר

מקצוע ועבודה בעבר ובחלקו בהווה: מרצה בתחום מדעי ההתנהגות:  (תקשורת בחברה, קהילה ומשפחה); שחקנית בתיאטרון המבוגרים שליד בימת הנוער, רחובות; מצב משפחתי: נשואה + שלושה ילדים ושישה נכדים; תחום ההתנדבות: עזרה לקשישים בתחום זכויות החולה במסגרת בית החולים קפלן. עיסוק נוסף - ניהול קהילת "דילמות במשפחה" באתר "מוטקה" למבוגר. סימה חברה בתנועת של"מ סניף רחובות.

מה הניע אותך להתנדב בתחום הזה?

תחום הפעילות שלי עוסק במתן ייעוץ ומידע לחולים קשישים, הזכאים לזכויות ואשר אינם מודעים לזכויותיהם, או לפחות לחלקם. פעילות זו נובעת מהמקום שבו קשישים נזנחים ונמצאים בתחתית העדיפויות של מוסדות שונים של המדינה. אני אוהבת אנשים ומצוקתם קשה לי. העובדה שלמדתי מדעי ההתנהגות לתואר ובמכון "אדלר" לימודי הגיל השלישי, הביאה אותי לרצות לסייע במקום הזה.

 מהו סדר היום שלך בבית החולים?

אני פועלת במסגרת "יחידת סגולה"  ותפקידי הוא להעביר מידע רלוונטי לחולים המאושפזים בבית החולים "קפלן". מתנדבי יחידת סגולה לובשים חלוק סגול, המזהה אותנו כשייכים בצורה מסוימת למערכת ב"קפלן". "יחידת סגולה" פועלת גם בבתי חולים נוספים.

בבוקר ההתנדבות (בדרך כלל יום קבוע) אני מגיעה למשרד "יחידת סגולה" ומקבלת מהעובדת הסוציאלית, רכזת הפרויקט, רשימה שמית של המאושפזים (הקשישים) במחלקות הקבועות שלי (נשים, עיניים, אי ספיקת לב וניתוחי חזה). על סמך רשימה זו אני עוברת בין החולים, לאחר שהצגתי את עצמי ותפקידי.

איך הקשר שלך עם הצוות הרפואי?

 במחלקות השונות יצרתי קשר עם האחיות ועם העובדת הסוציאלית המחלקתית . קשר עם העו"ס מתקיים עוד לפני פגישתו עם החולים וכן אחרי, לעדכון והמשך טיפול ומעקב במידת הצורך. במקרים שבהם אני זקוקה להכוונה לגבי הימצאות החולה, הן מסייעות לי בחיוך ובאדיבות. הצוות הרפואי מקבל אותי ואת המתנדבים האחרים בשמחה, הם מעריכים מאד את עבודתנו ויחסם אלינו חם ויעיל.

וכיצד מתנהלת עבודתך מול החולים?

בתחילת השיחה עם החולה אני שואלת לשלומו, על תפקודו, על הקשר שלו עם המשפחה הקרובה והמורחבת, כל זאת בנועם וחן, שכן הוא מוקף מטפלים רבים וישנם חולים שאינם מעוניינים בעוד ביקורים, שאלות ותחקירים. השיחות שלנו מלוות גם בחומר כתוב, כולל חומר שנכתב בשפה הרוסית למי שאינם מבינים עברית.

חשוב להדגיש, כי לא די בהעברת המידע.  תוך העברת המידע נוצר קשר המאפשר לחולה זה או אחר לבטא את קשייו, הפיזיים, הרגשיים והחברתיים, הקושי בניהול חיים רגילים. במצבים כאלה אני מקשיבה, מתעניינת, מעודדת ומרוממת את רוחם של החולים. לאלה מהם, אשר לדעתי יש מצב שיעזור, אני משתפת אותם בבעיות רפואיות שלי אשר דומות לעתים לבעיותיהם, כדי שיבינו שאשפוז בבית החולים אינו, בהכרח, סוף הדרך וכי ניתן להביט באופטימיות לעתיד.

עד כמה מודעים החולים לזכויותיהם?

נתקלתי בחולים רבים שלא היו מודעים כלל לזכויותיהם ושמחו מאד על המידע שהעברתי אליהם. הם גם הוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי כנזקקים לזכויות המסוימות שלהם !

הקשר עם הממסד נעשה בעיקר ע"י עו"ס רכזת הפרויקט. אנחנו עובדים יחד עם 8840* - מוקד זכויות לאזרחים ותיקים שממשיך את הטיפול והעזרה במיצוי הזכויות במידה והמאושפז הסכים וחתם על טופס ויתור סודיות.

האם הממסד  נענה בדרך כלל לתביעות בנושא זכויות החולים?

בוודאי שהממסד נענה...עם זאת אי אפשר להתעלם לעתים ממחסומים בירוקרטיים, הם ישנם. הפעילות כולה היא מול המוסד לביטוח לאומי ועוד רשויות ומוסדות.

רגע של נחת וסיפוק מן הפעילות?

יש הרבה רגעים כאלה, המון! לדעת שבזכות הביקור שלי אנשים קיבלו עזרה בביתם , או שעות שיקום – זה סיפוק המלווה בנשימה ארוכה של אושר ושמחה. ישנם חולים שחוזרים לקבלת טיפול מדי שבוע, שבועיים או יותר וכשאנו נפגשים נוצרת כאן תחושת משפחה. חולים רבים משתפים אותי גם ברגעי שמחתם ואושרם, מראים לי תמונות של המשפחה. מה צריך יותר מזה?...

האם את ממליצה לאחרים להתנדב בתחום הזה?

 ממליצה מאד. התנדבות צריכה להיווצר אצל כל אחד ממקום שהוא יכול לתרום, בעיקר במקומות שאין בהם "מידרוג" (רייטינג) כמו בתכניות ריאליטי. אנחנו נכנסים בשקט לבית החולים ולמחלקות ועוזבים בשקט, כל אחד לדרכו עם חיוכו שלו.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה