איתור תחום התנדבות

נהריה

מרים יורמן – התנדבות בגן וגם בטרמפיאדה

28/05/2014

מרים יורמן – התנדבות  בגן וגם בטרמפיאדה

"ההתנדבות סגרה אצלי איזה חלל שנוצר בעקבות פטירת בעלי לפני כעשר שנים, נותרתי אלמנה וחשבתי כיצד אני יכולה להמשיך ולתרום לחברה,  כיום אני מממשת זאת  עם כל הלב"- כך מתארת מרים יורמן מנהריה, את הרקע להצטרפותה לתנועת של"מ לפני כעשור.

מיד עם הצטרפותה היא שובצה למיזם זהב בגן, לגן ניצנים עם הגננת סיגל, שם היא מתמידה להתייצב מדי שבוע ליום של פעילות מלאה. העבודה בגן אינה זרה לה – לפני פרישתה מן העבודה עבדה מרים כסייעת לגננת במשך 24 שנים. "כיום המצב שונה-  עתה אני מתנדבת  והאחריות אינה מוטלת רק עלי כפי שהיה בעבר. לנו היו אז 40 ילדים, בגן הנוכחי יש רק 30 ילדים".

במסגרת פעילותה בגן היא מספרת סיפורים לילדים, משחקת אתם בחצר וכמובן שלקראת החגים גם נוטלת חלק במסיבות ובמופעים. "אתה צריך לראות איזו קבלת פנים מצפה לי בבואי לגן – היא אומרת בסיפוק- הילדים כבר יודעים כי יום שני הוא היום של סבתא מרים בגן והשמחה רבה, אצל שני הצדדים". קורה, שמרים  אינה יכולה להגיע לגן במועד הקבוע ואז הילדים  שפוגשים אותה לאחר מכן שואלים-"סבתא מרים,  היה לך חופש גדול?"

מרים מרוצה מאד מפעילותה בקרב הזאטוטים והעובדה שהיא מתמידה באותו גן קרוב לעשר שנים, מעידה כי  ה"שידוך" הזה הצליח מעל ומעבר. אהובה ביגלר, רכזת זהב בגן בנהריה, יכולה רק להרעיף מחמאות על מרים. "אשה אחראית, שכמעט ואינה מחסירה אף מפגש, ומתייחסת לכל ילד שבגן".

אך מרים אינה מסתפקת בפעילותה ההתנדבותית בגן הילדים.  מדי יום חמישי בבוקר, היא מתייצבת בטרמפיאדה של נהריה ויחד עם עמיתיה המתנדבים לצוות,  היא מכינה כריכים, עוגות, חטיפים ושתייה קרה וחמה עבור החיילים המזדמנים לטרמפיאדה. הפעילות כאן מתנהלת בשתי משמרות-צוות אחד של נשים פועל בשעות הבוקר המוקדמות וצוות שני מתייצב בשעה עשר ושלושים עד לשעה אחת.  "אנחנו הנשים מכינות את הכריכים ואילו הגברים שבחבורה דואגים להביא למקום את הלחמניות, הירקות ושאר המוצרים, שנתרמים על ידי גורמים שונים בנהריה".

גם הפעילות הזאת מעוררת אצלה סיפוק רב. "החיילים מקבלים בתודה ובאהבה את הכיבוד שאנו מכינים עבורם. וגם אנו נתרמים מכך. לא פעם – מספרת מרים - מגיעים אלינו בחורים שכבר השתחררו מן הצבא ומבקשים להודות לנו על היחס החם והאוהב שלו זכו מאתנו. יש המון מחמאות, ומה טוב יותר  ממילה טובה"?

  מרים, אם לשניים וסבתא לחמישה נכדים, חגגה לא מכבר 80 שנה, אך העובדה שהגיעה לגבורות לא עוצרת אותה והיא לא מאיטה את הקצב בפעילותה ההתנדבותית. "כל עוד אני יכולה לעמוד על שתי רגליים, אמשיך בפעילות ההתנדבותית שלי, אני נהנית מאד מכך, וגם הזמן עובר יותר מהר, כאשר אני עסוקה"– היא אומרת בסיום הריאיון עמה. "בינתיים, הגיל לא מעיק, מה יהיה הלאה – הרי אף אחד לא יודע".

כתב: חיים פלטנר

הדפסשלח לחברהוסף תגובה